תעודת זהות
- הוקמה בשנת 1951
- אוכלוסייה: כ-9,700 תושבים
- שטח: 47,500 דונם
- גובה: 480 מ' מעל פני הים
- אקלים: יבש ומדברי
- משקעים: 100-150 מ"מ בשנה
קרבה לערים מרכזיות
- עיר הבה"דים: 12 ק"מ
- דימונה: 13 ק"מ
- באר שבע: 32 ק"מ
- מצפה רמון: 54 ק"מ
- תל אביב: 147 ק"מ
- אילת: 202 ק"מ
אודות ירוחם
מקור השם השם "ירוחם" מופיע בתנ"ך כשם פרטי (דברי הימים א', ח: ז), אולם הוא מופיע בכתב חרטומים כשם של עיר ברשימות ערי יהודה הדרומית שכבש שישק מלך מצרים במאה ה-10 לפנה"ס. המסורת הערבית מזהה את הבאר העתיקה בכניסה המערבית של היישוב עם הבאר שמצאה הגר כאשר גורשה עם ישמעאל מבית אברהם ושרה (בראשית כ"א). מקור השם המודרני מהערבית: ביר רחמה (באר הרחמים) והגבעה תל-רחמה. שמות נוספים (בתקופות שונות): תל-ירוחם (מעברה) וכפר ירוחם.
ירוחם המודרנית הישוב היהודי המחודש בירוחם החל בשנת 1951 כמעברה הראשונה המרוחקת ממרכז הארץ ומכל יישוב ותיק לעולים מרומניה וצפון אפריקה שנקראה כפר ירוחם. המעברה נבנתה בקרבת "כביש הנפט" בין מעלה עקרבים לבאר שבע.
ירוחם כיום ירוחם היא ישוב קהילתי המונה כ11,178 תושבים. וממוקם בין מכתב ירוחם לאגם ירוחם. תושבי הישוב נהנים מחינוך מצוין, הזדמנויות תעסוקה רבות, סביבת מגורים אידיאלית למשפחות ולילדים, דיור במחיר אטרקטיבי וזכאות להנחה משמעותית במס ההכנסה – בגובה של 20% מהשכר החודשי.
אוכלוסיה בכוריה היו יוצאי רומניה, חלקם ניצולי שואה. אחריהם באו עולים ממרוקו, פרס, הודו ומדינות רבות אחרות, המהווים כיום את עיקר האוכלוסייה (בערך 35%, 5%, 15%, 20% לפי הסדר). משנת 1990 ירוחם קלטה מאות עולים מכל רחבי בריה"מ-לשעבר, המהווים כ-25% מכלל התושבים.
חינוך מערכת החינוך של ירוחם מקיפה עשרות גני ילדים ומעונות יום, 4 בתי"ס יסודיים ובי"ס תיכון מקיף. יחידת נוער של ירוחם פועלת מתוך תפיסה עירונית רחבה אשר יוזמת ו/או תומכת במגוון תוכניות ייחודיות לנוער, ביניהן מועדון נוער, חוגים בתחומי עניין רבים ומגוונים, בתים חמים, תנועות נוער (בני עקיבא, הצופים, אחריי, דילר), ומועצות נוער יישוביות (צעירה ובוגרת).
תעסוקה מקורות התעסוקה העיקריים הם תעשיה מקומית ואזורית (53% מהמועסקים ביישוב) ושירותים ומסחר (47%). רוב המועסקים בתעשייה עובדים במפעלים מקומיים ואזוריים. בנוסף ישנם תושבים המועסקים באוניברסיטת בן-גוריון, במרכז הרפואי סורוקה, ובחברות ומוסדות השכלה שונים באזור. ירוחם סבלה בעבר מבעיות תעסוקה וגם כיום יש בה אבטלה אם כי בהיקף נמוך מבעבר. כיווני הפתרון בתחום זה מתמקדים בהעלאת רמת ההשכלה של המובטלים (בגרות והכשרה מקצועית), בהשתלבות תושבים בתעשיות האזור ויישובי הסביבה ע"י הסדרי הסעות, בפיתוח תיירות. קורסי הכשרה מיוחדים ניתנים במקצועות כמו מחשבים, כימיה והנדסה, החיוניים לתעשייה האזורית וכן יזמות עסקית. החברה הכלכלית עוסקת בעידוד יזמות עסקית מקומית, משיכת משקיעים זרים ופיתוח שכונות חדשות.
שירותי דת המועצה הדתית מספקת שירותים אלה, למשל, מקווה טהרה, ישיבות גבוהות, שיעורי תורה, חברא קדישא. בירוחם פועלים 27 בתי כנסת, כולל בתי כנסת מרכזיים ליוצאי הודו "בני ישראל", יוצאי איראן, יוצאי בוכרה, ועוד, ומשתמרים בה מנהגי עדותיה הייחודיים.
תיירות משנת 2015 פועל בירוחם פורום תיירנים ישובי, בו חברים יזמים ועמותות המפעילים תכניות למבקרים – עשרות אלפים כאלה בשנה. בשנת 2015 נפתח המלון החברתי הראשון בישראל, מלון הבוטיק (47 סוויטות, 4 כוכבים) "אירוס המדבר", ביוזמת קרן ירוחם החדשה. בנוסף, בירוחם פועלים כ-15 צימרים ברמה גבוהה ובמחירים משתנים, ואכסניית הנוער "מדרשת ביחד". מסלולי סיור ואתרים נוספים בסביבה: מיצד ירוחם - שרידים של ישוב גדול מהתקופה הנבטית והביזנטית ששימש תחנת-מעבר בדרך הבשמים; באר הגר – באר הרחמים; שמורת החלמוניות; שמורת אירוס ירוחם; אתר החולות
בשנת 1962 הוקם יישוב קבע ושונה שם הישוב ל"ירוחם". בשנות ה-90 הגיעו למקום עולים מברית המועצות והישוב גדל מעט. בהמשך עלו מעט עולים מבריטניה וארצות הברית אל הישוב וכן עברו אליו מספר גרעיני "בני עקיבא" אך למרות זאת אחוז העולים מצפון אפריקה הינו עדיין העיקרי בישוב.
בירוחם קיים מאזן הגירה חיובי: זוגות צעירים, בודדים ומשפחות מערים אחרות עוברים ליישוב וחלקם רכשו או בנו בתים בשכונות החדשות בירוחם. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הגיע גרעין חרדי של התנועה להפצת התורה. מאמצע שנות השמונים של המאה ה-20 ובמשך עשור, הגיעו לירוחם גרעיני נח"ל משימתיים של תנועת בני עקיבא; רבים מבוגריהם התיישבו בירוחם ופעילים בקהילה.
בקרבת ירוחם שתי "פנינות" טבע, המהוות מוקדי משיכה לתיירות פנים וחוץ: